המקור מופיע בכמה ספרים וביניהם בספר ''טעמי המנהגים'' עמוד רס''ג

 

ב"ה א' אח"ק י"ט במב"י תער"ב באבוב יע"א

שלום רב לידידי האברך המופלג הירא היוחסין כ"ש מו"ה יעקב ישראל נ"י שמערלער

נדרשתי מאחד מאנ"ש יחיה בענין נשגב, היות ששמע מפי אנשי אה"ק ת"ו שקבלה בידם סגולה לחשוכי בנים רח"ל, לנדב ח"י ראטל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלקי רשב"י זי"ע ועכ"י. לכן בחרתי בו לעשותו שליח מצוה להזכיר לטובה את הזוג מאיר בן חיה לאה עם זוגתו שרה בת שינדל שיפקוד השי"ת אותם בזרע של קיימא במהרה בלי שום מכשול ונזק, וינדב עבורם ח"י ראטל משקה כנהוג. וכאשר יעזור השי"ת ויפקדם בישועה במהרה, מוכנים המה לשלם נדבת לבבם בשמחה. ובזה הנני מברכו בישועה בכ"ע ויזכה לישב על אדמת הקודש במנוחה והשקט ובטח וברוב נחת והרחבה.
ידידו"ש באהבה

בן ציון הלברשטאם

​

להלן נוסח מכתבו המלא מהגאון ר' יהודה לייב הארינשטיין זצ"ל מחכמי ירושלים מלפני כמאה שנה (כמופיע בספר "טל ירושלים" עמוד ט"ל)

ראיתי בעיני שהיו שני אנשים שהיה להם משקה הרבה. והיו מבקשים לכל איש שישתה משקה שלהם. ושאלתי מה זה?. וספרו לי. "אחד הביא בנו הקטן לשמחת התגלחת והוא לא היה לו ילדים ארבע עשרה שנים. ופעם אחת היה בל"ג בעומר במירון. ובתוך השמחה ענה בקול גדול: "אני מנדר ח"י רוטל משקה לשמחת הרשב"י. שיעזור לי ה' ויזכני בזו השנה לבן זכר". וענו כל העם אמן.
בשנה זו נתעברה זוגתו וילדה לו בן.
וכעת הגיע זמן תגלחתו ושילם נדרו כאשר נדר. ואיש השני לא היו לו ילדים עשר שנים. ענה אחריו כנ"ל ועזר לו ה' גם כן. שמעתי מפיהם עצמם

​

הגרי"ל הארינשיין